הישג מקומי: משרד הבריאות אימץ את מודל מעש”ה להגשת עזרה ראשונה נפשית, שפותח על ידי ד”ר פרחי ממכללת תל חי. לאחר שכבר אומץ על ידי צה”ל לפני 4 שנים, אנשי כוחות הביטחון וההצלה ברחבי הארץ יעברו הכשרה על פי המודל.

“המודל מאפשר לכלל האוכלוסיה להעניק סיוע ראשוני לנפגעי חרדה בשטח, לצמצם את הצורך בפינוי למרכזי הסיוע ולעזור לאותם נפגעי חרדה לחזור במהירות לתיפקוד יעיל”, אומר ד”ר פרחי.

 

שירי פריאנט

 

בימים אלו הודיע משרד הבריאות כי יאמץ את מודל מעש”ה כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית, על פיו יוכשרו אנשי כוחות הביטחון וההצלה, כגון: משטרה, מד”א, כיבוי אש, זק”א ועוד.

 

מודל מעש”ה פותח על ידי ד”ר משה פרחי, ראש המסלול ללחץ, טראומה וחוסן של החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי. רק בחודש יוני האחרון הוזמן ד”ר פרחי בדחיפות למנצ’סטר, על מנת להעניק לבריטים כלי סיוע לנפגעי חרדה, בשל הפיגועים הקשים שפקדו את בריטניה. כעת, ד”ר פרחי מסמן הישג נוסף כאשר משרד הבריאות אימץ את המודל אשר פיתח.

 

מודל מעש”ה פותח במהלך שנת 2011 (בשמו המקורי SIX C’s Model ) לטובת המערך הצבאי הלוחם, בתמיכה ובליווי מנהלי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. הרעיון שעמד בבסיס המודל היה צמצום מרבי של תלות הכוחות הלוחמים באנשי בריאות הנפש ובצורך לפנות נפגעי תגובות קרב אל מחוץ לשטח הקרב. במקום זאת, לאפשר לכל חייל להגיש עזרה ראשונה נפשית לחברו ולהעבירו, בתוך לא יותר משתי דקות, למצב תפקודי תקין.

 

ד”ר פרחי מספר כי “ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד, ובמהירות ויעילות הסיוע מאידך: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב של תפקוד יעיל, הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן, כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל, ללא כל ידע מקצועי מוקדם, וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע נפשי ראשוני לנפגעי חרדה כבר בשטח ולצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי הסיוע השונים ובעיקר לסייע לאותם נפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל”.

 

המודל מושתת על 4 עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום:

 

מ- מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגעי החרדה המעניקה תחושת בטחון. לדוגמא, ניתן לומר לנפגע: “אני איתך ולא הולך לשום מקום”.

 

ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, על ידי מתן הוראות פשוטות, שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמא: במצב של אירוע דקירה, ניתן לומר לאדם הנפגע:  “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.

 

ש- שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע:  “זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה”. כן אפשר לומר: “תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו, או כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך”. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת רגש.

 

ה- הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום, לדוגמא, מומלץ לומר לנפגע: “לפני שתי דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכל כבר מאחורינו”.

 

 

מודל מעש”ה אומץ על ידי צה”ל בשנת 2013, וכיום כל חייל המתגייס למערך הלוחם עובר הכשרה זו כבר במהלך הטירונות. במהלך מבצעי “עמוד ענן” ו”צוק איתן” נעשה שימוש במודל זה על ידי אזרחים במרכזים לנפגעי חרדה שנפתחו. בשנת 2014 קיבל המודל את שמו הנוכחי על פי בקשת משרד החינוך ומשרד הבריאות, ובימים אלה הוא מוטמע בארגונים רבים, כולל: משטרת ישראל, כיבוי אש, צוותי חירום ברשויות המקומיות ועוד.

 

לדברי ד”ר פרחי, “מחקר חדש שנערך לאחרונה על ידי עדי וויטסון, בוגרת תואר שני במסלול לחץ וטראומה במכללת תל חי, מצביע על כך שלהכשרה בעקרונות המודל ישנו ערך מוסף, משום שהיא מגבירה באופן משמעותי את רמת החוסן הכללי של אלה העוברים אותה, וזאת כמובן בנוסף לעליה ניכרת מאוד בידע בהגשת עזרה ראשונה נפשית. אנו מצפים כי במהלך שלוש השנים הקרובות נוכל להנגיש את ההכשרות לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל, ובכך להגביר את תחושות הביטחון, העצמאות התפקודית והחוסן הלאומי במדינה”.