זו השנה ה-15 שישראל דהן מ”כביסומט” בונה את הסוכה המיוחדת שלו ומזמין את הקהל הרחב לבוא ולבקר בה. הסוכה שהתחילה בקטן, היא היום סוכה מושקעת, צבעונית ומפוארת, שתארח עשרות אורחים במהלך החג. את הסוכה הוא התחיל לבנות לפני חודש, אבל לישראל זה לא מפריע “כשאנשים נכנסים לסוכה ולא מאמינים למראה עיניהם – זה הסיפוק הכי גדול בעיני”. גילוי נאות: גם אני לא האמנתי.
כתבה וצילמה: שירי פריאנט
ישראל דהן (63) מקרית שמונה כבר בונה זו השנה ה-15 את הסוכה הכי מושקעת בשטח. כל סנטימטר בסוכה מכיל בתוכו המון צבע ואהבה. כששמעתי על הסוכה של ישראל, אב לארבעה ובעל עסק לתיקון מכונות כביסה, לא ממש ידעתי למה לצפות. גם ממבט על הסוכה מבחוץ, לא היה שום דבר שירמז על מה שמתחולל בתוכה. ברגע שנפתחה דלת הרשת ונדלק האור, נגלה בפניי עולם ומלואו. עולם מלא בחיוניות, חינניות, צבעוניות וחמימות.
ישראל מספר שאת הסוכה המיוחדת שלו הוא התחיל בקטן. בפורמט העדכני הוא דובק באדיקות כבר במשך עשור. “גדלתי בקרית שמונה. בבית הזה אנחנו גרים כבר 30 שנה וכל הסוכות העיקריות שבניתי היו כאן”, מספר ישראל. “לפני 15 שנה התחלתי לבנות את הסוכות הצבעוניות והמושקעות יותר, כמו הסוכה הזאת, וכבר 10 שנים שהסוכה שלי שומרת על גודלה, רק שמדי שנה אני מוסיף לה קישוטים חדשים”.
ואכן, הקישוטים של ישראל נלקטו בקפידה. חוץ מהרצפה, שמכוסה בדשא סינטטי במהלך כל ימי השנה, בסוכות, משנה את פניה הפרגולה בחצר וישראל מקשט אותה בשלל צבעים, פרחים, תפוחי עץ מקלקר, עששיות, ויטראג’ים, סרטים כסופים לתלייה, שלטים של שבטי ישראל, וכל מה שתוכלו להעלות על דעתכם. ישראל, אשר ילון בסוכה יחד עם בניו, אף דאג למקרר, מזגן, תאורה ושידות לסוכה. ממש כמו בית קטן. במרכז הסוכה שוכן לו שולחן ארוך, בו יסעדו כ-30 מבני משפחתו בערב החג. אך לסוכה הזו כבר יש לו”ז צפוף. ביום השני של החג, אשתו של ישראל תקיים בסוכה שיעור תורה לנשים ותבשל פריקסה. “תהיה חגיגה גדולה”, הוא אומר. ביום השלישי יגיע חיים בומש, מנהל ישיבת ההסדר, עם 40 אורחים מיוחדים, חברי עמותה מרמת הגולן. לקינוח, בהושענא רבה יתארחו 40 מחברי בית הכנסת של ישראל, ישבו בסוכה, יאכלו, ישתו ויחגגו את החג. עם זאת, במהלך כל השבוע מזמין ישראל את כל מי שמעוניין לבוא ולהנות מהסוכה, בה הוא משקיע את מיטב מרצו. “זה לא קל לארח כל כך הרבה אנשים, אבל זה משמח אותי מאוד והסיפוק שווה את הכל”.
איך אנשים מגיבים לסוכה?
“מי שלא היה פה, לא יכול להבין מה זאת הסוכה הזאת. כשמגיעים לכאן בפעם הראשונה, אנשים ממש מתלהבים, מופתעים ומתרגשים. מתחולל אצלם משהו פנימי. הם הולכים ומזמינים עוד אורחים שיראו את הסוכה- אישה, ילד או נכדים. גם אנשים שמגיעים לכאן כל שנה מתלהבים כל פעם מחדש, כאילו זו הייתה הפעם הראשונה. במהלך השנה, כשאני רואה משהו נחמד לסוכה, אני קונה אותו ושומר לחג. כל שנה מתווספים עוד ועוד אלמנטים. התגובות של האורחים מדרבנות אותו להמשיך ולשפר משנה לשנה”.
ישראל אומר שאומנם הוא שמח מהתגובות של המבקרים, אבל הוא ממשיך לשמור על צניעות. “אני לא בונה את הסוכה לשם כסף ולא לשם הגאווה. הכל לשם שמיים. מנהג בניית הסוכה כתוב בתורה במפורש. אני פשוט שמח לשמח אנשים ולראות שהם נהנים. אני מזמין את כולם לבוא ולבקר בסוכה”.
אחרי 15 שנה, אתה לא מרגיש כבר מחוייב לעניין?
“אני לא מרגיש מחוייב, אני כן מרגיש שיש לי התחייבות להפתיע ושאנשים מצפים לראות את הסוכה. כל שנה בסוף החג אני מרגיש ממש מותש. את הסוכה אני בונה במשך חודש ימים ובמהלך כל ימי החג אנחנו מארחים כאן אנשים. אבל זה כמו אישה בהריון – אחרי לידה היא אומרת שזו הפעם האחרונה, ובסופו של דבר, היא מביאה לעולם עוד ילד”.