7 חודשים לאחר שנכנס לתפקידו הספיק יו”ר קק”ל לאשר תכנית של 2 מיליארד שקלים עבור חיזוק קו העימות הצפוני ולטלטל את תפיסת העבודה בארגון – בריאיון חשוף הוא מדבר על המניע שגרם לו לעזוב הכל ולהשקיע בגליל
יו”ר קק”ל אייל אוסטרינסקי הוא אחד האנשים העסוקים במדינה. הארגון בראשו הוא עומד, נוסד בשנת 1901, כמעט חצי יובל לפני קום המדינה ומאז מהווה כתובת עבור כלל יהודי העולם. כשיש מלחמה באוקראינה היהודים רואים בו כתובת, כשיש בעיות של אנטישמיות בקמפוסים בצפון אמריקה פונים אליו וכל פעם שיש לקהילה יהודית משבר בקצה הנידח ביותר בעולם – הטלפון יצלצל במשרדים של קק”ל. בריאיון נדיר וגלוי לב הוא מדבר על שבעה חודשים של עשייה מסביב לשעון כדי לעמוד במשימות שהציב לעצמו ולארגון במהלכן סייע רבות לתושבי הצפון. במהלך הריאיון הוא מתאר תמונה מורכבת – מצד אחד המון הצלחות אך מצד שני אתגרים עצומים שאפילו הוא מודה שלעיתים גם ליבו נחמץ אל מול תחושת חוסר האונים לאור המצב הקשה של קו העימות הצפוני: “גם גוף גדול וחזק כמו הקרן הקיימת לישראל אינו יכול לבדו לשקם את הגליל” ומביע תקווה שלאחר הבחירות הממשלה שתקום תהיה מחוייבת יותר לחבל הארץ הצפוני.
אוסטרינסקי שנכנס לתפקידו ב-1 בינואר הפך את קק”ל מארגון שעיקר עיסוקו בתפוצות וביערות ומציב תפיסת הפעלה חדשה לארגון “נוכחות, עשייה והשפעה”. לדבריו, "קק”ל זה מוסד לאומי של העם היהודי", מבחינתו המשמעות היא שקק"ל צריכה להיות במקום שבו נדרש חיבור בין המדינה לבין החברה וההתיישבות. לא להחליף את הממשלה, אבל גם לא להסתכל מהצד כאשר קיימת בעיה שהמענה אליה מתעכב”. לדבריו, לאחר שראה את הרשלנות וההזנחה הממשלתית בכל הקשור לשיקום הצפון והחליט לשים את שיקום הצפון בראש סדר העדיפות של הארגון. הוא החל להסתובב בשטח, למד את הצרכים והחל לפעול: “מתחילת השנה קיבלנו החלטות על השקעה של כמעט שני מיליארד שקלים במרחב הצפוני. כמיליארד שקל בקו העימות הצפוני וברמת הגולן וכ-800 מיליון שקל נוספים באזור הגליל שאינו מוגדר קו עימות. במסגרת זו משוקמים ומפותחים 11 יישובים צמודי גדר, אנחנו מעורבים מאוד בשיקום של קיבוץ מנרה ובמשגב עם שאני רואה בהם סמלים, אנחנו רוכשים דירות בקריית שמונה לצורך הבאת גרעיני התיישבות ולהקים בהם כפרי משפחות וסטודנטים, ואנחנו מקדמים בנייה של בתי קק"ל – אחד מסמלי הדגל של קק”ל יוזמה אותה הוא זוכף לזכותו של היו”ר לשעבר, דני דיין.
במהלך מבצע שאגת הארי כשהגליל חזר שוב להיות אזור מלחמה, קק”ל מימנו הפוגות שהייה לכ-20,000 תושבים בעלות של 32 מיליון שקלים. שאפשרו לתושבים ומשפחות להתרחק מקו העימות, מהאזעקות והדי הפיצוצים לבתי מלון באזור ירושלים, ים המלח ומרכז הארץ. עבור אלו שנשארו בעיר במהלך ליל הסדר דאג הארגון לערכות סדר מושלמות הכוללות מזון כשר, מצות, יין משובח ואפילו מתנות לילדי האפיקומן ואוסטרינסקי עצמו הגיע לחגוג את הסדר יחד עם התושבים במקלט חוויה אותה הוא מתאר “כמרגשת במיוחד”.
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במהלך הריאיון הוא נושא המיגוניות. במהלך דבריו, אוסטרינסקי סיפר שהארגון הציב מאות מיגוניות לאורך קו העימות הצפוני בעלות של 40 מיליון ש”ח. עניין שמתוקצב במסגרת תכנית מיגון הצפון ועל פניו מובן מאליו שמדובר בפרוייקט ממשלתי, אלא שבמקרה זה הממשלה גררה רגליים ולא דאגה למיגון: "לאחר הפגיעה הישירה בצומת עמיעד שבה נהרגה נוריאל דובין, הבנו את החשיבות וראינו שזה עדיין לא קורה אז קודם כול הצבנו את המיגוניות ועכשיו אנחנו מתחילים לשאול למה מישהו אחר לא עשה", הוא אומר. זו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את הפעילות שהוא מוביל בקק"ל בתקופה האחרונה. אוסטרינסקי מבלה חלק ניכר מזמנו בצפון, נפגש עם ראשי רשויות, תושבים, אנשי התיישבות וחברה אזרחית תוך שהוא בונה תוך כדי תנועה: "קריית שמונה היא עיר ואם בישראל שיכולה ללכת לאיבוד ולאבדון, וחייבים לעשות הכול כדי למנוע את זה", הוא אומר. הוא מבחין בין מצבן של הערים והיישובים בצפון: לדבריו הגליל המערבי נמצא במצב חזק משמעותית מאשר המזרחי.
מה עומק הבעיות בחבל הארץ שלנו?
"מדובר בבור עמוק מאוד, גדול מאוד וקשה מאוד", גם בקריית שמונה עצמה הייתה קק"ל מעורבת במענה לצרכים שעלו במהלך המלחמה. אוסטרינסקי מודה שגם ארגון כמו קק”ל מתקשה לתת תשובות לכל הצרכים והבעיות ובאופן עקרוני קק”ל יכולה להיות חלק מהפתרון אבל צריכה להיות ממשלה שתיכנס לאירוע. באופן אישי, אוסטרינסקי החליט להביע תמיכה במפלגת ‘ישר’, בראשותו של רא”ל במיל’ גדי אייזנקוט וגם כאן הוא מדגיש את האלמנט הצפוני ואומר: “לדעתי גדי הוא האיש שהכי עסוק כיום בנושא, אצל אחרים פשוט לא זיהיתי את זה”. במקביל הוא קורא לגופים האזרחיים בצפון להילחם על ייצוג פוליטי ועל תוכניות ייעודיות לאזור. לדבריו, אם הצפון לא ידרוש את מקומו יש חשש אמיתי שהוא עלול להישאר מאחור.
"הצפון שנבעט בין הכיסאות"
כחלק מתפיסה הוליסטית של פיתוח ההתיישבות אוסטרינסקי שם דגש על פיתוח היישובים הצפוניים “שנבעטו בין הכסאות” כהגדרתו, ויזם תכנית לחיזוק חצור, צפת וראש פינה כחלק ממהלך נוסף בהיקף של 25 מיליון שקל. מבחינת אוסטרינסקי, כסף לבדו לא יחזיר את הצפון לחיים. הוא מדבר על שילוב בין כמה תחומים: דיור, התיישבות, חינוך, מצוינות, תרבות, תשתיות ופיתוח. המטרה היא ליצור סביבת חיים שתגרום לאנשים להגיע לצפון לא רק בגלל מחירי דיור או הטבות, אלא מפני שהם ירצו לבנות שם את עתידם. אחת התוכניות המרכזיות בהקשר הזה היא ההתחדשות העירונית לאורך היישובים שצמודים לשבר הסורי-אפריקאי ככלי שיש לו משמעות כלכלית, חברתית וביטחונית, אבל גם משמעות סביבתית והיערכות לרעידות אדמה. הוא מזכיר במיוחד את השכונות הוותיקות בקריית שמונה, טבריה ובית שאן שעלולות להיפגע במקרה של רעידת אדמה משמעותית.
עשייה כלל ארצית
במקביל לעשייה הצפונית ולמרות שלעיתים נדמה שאוסטרינסקי כבר הפך לתושב הצפון. הוא והארגון לא זונחים את יישובי הדרום. בימים אלו מגבשים בקק”ל תכנית שמבקשת להרחיב את הפעילות גם לדרום: “צפויה להתקבל החלטה לסיוע עבור יישובי העוטף בארי, כפר עזה וחולית, שלדבריו לא קיבלו עד כה מספיק תמיכה מהארגון. בנוסף מתוכננת השקעה של כ-30 מיליון שקל בהכשרות חקלאיות במועצה האזורית אשכול ופרויקטים בהיקף של כ-40 מיליון שקל בבאר שבע, שאותה הוא רואה כלב מטרופולין הנגב. גם בדרום, כמו בצפון, הוא מדבר על התיישבות ולא רק על שיקום. לדבריו, קק"ל יכולה להשקיע כ-25 מיליון שקל בשנה בעידוד ההתיישבות בקיבוצי העוטף, באזור פתחת ניצנה וביישובים נוספים במרחב.
איך אתה רואה את הגליל המזרחי בסיום הכהונה שלך?
ובסופו של דבר, דווקא כשהוא מדבר על היעד שלו לסוף הקדנציה, הוא חוזר למקום האנושי. הוא רוצה לראות את קריית שמונה חוזרת למספרים של העבר, את יישובי הגדר חוזרים להיות קהילות משגשגות, יותר פרויקטים לאומיים בגליל המזרחי ויותר צעירים שמגיעים להתיישב באזור.
האיש שצמח מלטה
כדי להבין את הדחף לעשייה כדאי להתבונן על סיפור חייו של אוסטרינסקי שבמקור נולד בשכונת אזורים בנתניה. שכונת עולים קשיי יום. לאחר שירותו הצבאי עבר להתגורר בירושלים ולמד משפטים באוניברסיטה העברית וכיום מתגורר במבשרת ציון. מבחינה פוליטית הוא מודה כי היה “מועמד של פשרה לאחר שסיעת יש עתיד פרשה מהמוסדות הלאומיים”. הדרך שלו לתפקיד שבו הוא נמצא היום לא הייתה מסלול סלול מראש. להפך. כשהוא מספר על הדרך שעשה, הוא מתאר אותה כצמיחה הדרגתית, מתפקידים מאחורי הקלעים ועד לעמדת קבלת ההחלטות:"צמחתי ממש מלמטה התחלתי בארגון כעוזר ופתאום ולאחר כמה שנים קפצתי קפיצה של חמש מדרגות בערך, במכה אחת".
איש משפחה
למרות העשייה האינטנסיבית בחייו הפרטיים אוסטרינסקי נשוי למירב ואב לילד ולתינוקת בת 6 חודשים. לצד העבודה הציבורית ופעמים רבות זהן המקום שבו הסיפור האישי והציבורי שלו נפגשים: אדם שצמח מלמטה, וכעת מבקש להקדיש את הכוח שקיבל כדי לאפשר גם לאחרים לצמוח לא רק הוא עצמו. איך אתה מצליח לשלב בין גידול ילדים ומבניית משפחה לניהול הארגון? קודם כל זה הזמן להודות לאשתי מירב שמחזיקה את הבית וזה לא פשוט. מדובר באשת חיל בפני עצמה שעבדה בקק”ל, הייתה עוזרת מנכ”ל משרד החקלאות ורכזת ברשות לביטחון בדרכים. מבחינה אישית אני משתדל בבקרים להיות נוכח לארגן את הילד ולקחת אותו למסגרת. עם התינוקת אני פחות נוכח אבל אני משתדל את סופי השבוע להקדיש למשפחה.
