בזק: דממת אינטרנט בישובים המפונים: מטולה וקריית שמונה.
חברת בזק חושפת נתוני תקשורת דרמטיים בחודש הראשון למלחמה 7.10-7.11
דממת אינטרנט בישובים המפונים: מטולה וקריית שמונה
חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע
- קפיצה של 35% בשימוש ברשת האינטרנט הביתית בשבוע הראשון למלחמה
- זינוק בשימוש בסושיאל, בסטרימינג, ועלייה בשימוש במכשירים חדשים בבית
- הטלגרם – הפלטפורמה המפתיעה של המלחמה: גידול של פי 2 בכמות המכשירים שהשתמשו בטלגרם ועלייה של 50% בכמות הכניסות הממוצעת למכשיר
- דממת אינטרנט בישובים המפונים: בערים שדרות, מטולה וקריית שמונה חלה ירידה של
כ-80% בנפח הגלישה הממוצע לעיר
- העסקים בשגרת מלחמה: מספר דקות השיחה במגזר העסקי חוזר לרמות שקדמו ל-7 באוקטובר
חודש ל”חרבות ברזל“: המלחמה הקפיצה את צריכת האינטרנט בכל הארץ, למעט הישובים שפונו לחלוטין או כמעט לחלוטין, כך עולה מדו”ח התקשורת של בזק במלאות חודש למלחמה. עוד עולה מהדוח כי הרגלי הצריכה והשימוש של הישראלים השתנו והפכו לאינטנסיביים הרבה יותר, כשהתשתית נדרשה לעמוד בעומסים קיצוניים בתוך פרק זמן קצר במיוחד.
סמנכ”לית השיווק של בזק, טלי פולג: “מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה יצרו שינויים דרמטיים בשימושי התקשורת בישראל, שקפצו בסדרי גודל משמעותיים בפרק זמן קצר ביותר. השינוי הקיצוני דרש מהתשתית לעמוד בעומסים כבדים, במקביל לצורך לפעול לתיקון תקלות במהירות, לעיתים באזורי לחימה ממש.”, אומרת פולג ומוסיפה, “השימוש בשירותי תקשורת בחירום, ברשתות חברתיות ובשידורי חדשות על גבי רשת האינטרנט, הגיעו לשיא והפכו לקריטיים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. היום יותר מתמיד ברור לנו הצורך בתשתית תקשורת אמינה ויציבה, המסוגלת לשאת שינוי מהיר בשימושים”.
קפיצה בצריכת האינטרנט
בשבוע הראשון למלחמה זינקה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית בישראל בכ-35% מ-15.9 ג’יגה ל-20.7 ג’יגה ביום. החל מהשבוע השני ללחימה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית התייצבה על כ-18.8 ג’יגה ליום, גידול של יותר מ-18% מאשר בימי שגרה. מדובר בעלייה מהירה מאד בשימושים, שלא ניתן היה לחזות מראש. יש לציין שעלייה כזאת מאפיינת תקופות זמן של שנה ויותר. תשתית בזק עמדה בעומסים אלו, ומייד עם תחילת הלחימה פעלנו להבטיח רציפות שירות בכל חלקי המדינה.
עוד עולה מהדו”ח למצב התקשורת במלחמה של בזק כי העלייה הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בעיר קריית גת עם 34%. אחריה נמצאות קצרין, רעננה ורמת השרון בהן נרשמה עלייה של 30% ואחריהן חולון ופתח תקווה עם עלייה של 27%. בשלוש הערים הגדולות, נרשמה עלייה מתונה יותר: ירושלים עם 24%, תל אביב עם 19% וחיפה עם עלייה של 14% בלבד לעומת השגרה. מגמת העלייה היא לא כלל ארצית, ובערים שדרות, מטולה וקריית שמונה חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע לעיר – מה שמעיד על שיעור גדול של מפונים מהישוב.
זינוק ברשתות החברתיות
עיקר הקפיצה בשימוש באינטרנט היא לשימוש ברשתות החברתיות עם קפיצה של 44%, מ-206 דקות ביום בממוצע בזמן שגרה ל-297 דקות בתקופת המלחמה. ככל הנראה הסיבה לקפיצה חדשה זאת נובעת מהצורך שלנו להתעדכן בחדשות ממקורות נוספים מעבר לטלוויזיה המסורתית.
לעובדה שברשתות מופצים מצד אחד חומרים לא מצונזרים, ומצד שני הם מהווים מקום בו מתעדכנים במה שמתרחש מהסביבה הקרובה אלינו, הייתה השפעה מכרעת בקפיצה בשימוש בהם. הרשת החברתית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר היא פייסבוק שמספר הדקות בו בילו בה המשתמשים גדל בכ-60% בשבוע הראשון ללחימה ונותר גבוה החל מהשבוע השני ואילך, אם כי בשיעור קל בלבד. הסיבה לקפיצה המשמעותית בפייסבוק היא ככל הנראה מכיוון שמדובר ברשת מאד “קהילתית” ואישית, התואמת את הצרכים שלנו בעת המלחמה. אינסטגרם וטיקטוק שרשמו עלייה בשבוע הראשון למלחמה, חזרו לרמת השימוש הכמעט רגילה שלהן. בטלגרם, אפליקציה שהפכה למזוהה כערוץ מידע לזוועות שהתרחשו, נרשמה קפיצה של פי 2 בכמות המכשירים שנכנסו עם גידול של 50% בכמות הכניסות הממוצעת ליום.
נצמדים למסך הטלוויזיה
בצד הטלוויזיה על גבי האינטרנט, בבזק מזהים שינוי קיצוני כאשר הצפייה גדלה פי 2 מאז פרוץ המלחמה. הצפייה הממוצעת בשבוע הראשון נעה בין 7 ל- 12 שעות ביום, לאחר מכן ירדה ל- 4-9 שעות ביום – שיעור גבוה מהרגיל לעומת השגרה. ניתן לומר שכולנו נצמדנו למסך במלחמה, ולאור נתוני הצמיחה ברשתות החברתיות, הרי שעשינו זאת בכמה מסכים במקביל. גם הגיימינג תרם לעלייה בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית והוא רשם עלייה של כ-12%, ונבע מהזמן הרב בו הילדים נמצאים בבית ומחפשים אולי “בריחה” מהמציאות המאתגרת.
מחברים לרשת עוד ועוד מכשירים
בבזק זיהו בנוסף כי צריכת האינטרנט הביתית הגבוהה נעשית לא רק באמצעות המכשירים הקבועים שהיו מחוברים קודם למלחמה לרשת הביתית, אלא שבנוסף מכשירים חדשים רבים חוברו אליה. מאז פרוץ המלחמה חלה עליה של 47% בחיבור קונסולות משחקים, 43% בחיבור מחשבים, 12% בחיבור טאבלטים, 9% בחיבור סטרימרים ו-6% בחיבור טלוויזיות חדשות. ייתכן כי ההסבר לעלייה זאת נובעת מכך שחיברנו ציוד תקשורת ממקום העבודה שלא נהגנו לחבר לרשת הביתית, לצד הצורך לצרוך יותר שירותים בעוד חדרים בבית באמצעות מכשירים חדשים.
חוזרים בענק לטלפון הביתי
גם השיחות בטלפון הקווי רשמו גידול מרשים. במגזר הפרטי בימי חול רגילים (ללא שבתות) מספר כלל דקות השיחה עומד על 2.5 מיליון דקות ביום בממוצע. בשבוע הראשון למלחמה הוכפלה כמות הדקות היוצאות מהטלפון הביתה כשמספר הדקות היומי זינק לכ-5 מיליון דקות שיחה ביום.
במגזר העסקי ירדה התנועה בכ-35% בשבוע הראשון למלחמה, ממספר דקות ממוצע ביום העומד על
כ-4.9 מיליון דקות לכ-3.2 מיליון דקות בממוצע ביום בשבוע הראשון למלחמה. בהדרגה החלה התאוששות כשהמספר הולך ועולה ועמד בשבוע שעבר על ממוצע של כ-4.3 מיליון דקות שיחה יוצאות ליום – ירידה של כ-18% בהשוואה למצב לפני המלחמה.
