מאת דנה אלימלך. / צילומים: יעל קמחי אוראל.
ימי הקורונה הביאו איתם בידוד חברתי אך יש גם מי שהחליטו כי זה הזמן ליצירתיות, והגשמה עצמית. שפי הרדוף – כרמי וענת מור החליטו כי זה הזמן הנכון בעבורן לאסוף את הידע שצברו בגוף, נפש ורוח, ולהפיץ אותו בעולם. שפי וענת מציעות לכם לנסות שיטת טיפול “סטיילינג תרפי” שמבוססת על תפיסת עולם שאומרת כי הבגד משקף את האישיות של האדם. הן מביאות “לסטיילינג תרפי” מסע חיים של שתי נשים במפגשים עם נשים, נערות, ועם עצמן, באמצעות חשיבה שונה ומעמיקה שמשלבת בין המראה החיצוני והלבוש, לתחושה הפנימית המשתנה.
שפי הרדוף כרמי וענת מור הן עובדות סוציאליות בהכשרתן המקצועית, וחולקות מסע חיים משותף וחברות ארוכת שנים. הן כנראה חלוצות שיטת “הסטיילינג תרפי” בצפון. סטיילינג הינו תחום העוסק בעיצוב וסגנון אישי, אך “הסטיילינג תרפי” עוסק בערך המוסף של הבגד והשפעתו עלינו. שפי וענת הכירו כשהן למדו יחד את התואר הראשון בעבודה סוציאלית. ענת מספרת שביום הראשון ללימודים הן התיישבו האחת ליד השנייה ומאז הן בלתי נפרדות כבר 28 שנים. “יש לנו הרבה קווי דמיון כנשים, אך במסלולים המקצועיים הלכנו לכיוונים שונים עד שאיחדנו את דרכינו באמצעות לימודי “הסטיילינג תרפי”, אומרת ענת, ושפי, מוסיפה, כי ההכרות וחברות עם ענת היא רבת שנים, אך יחד עם זאת מבחינת עבודה משותפת, ללמוד שוב יחד היה הגשמת חלום משותף שכולל את הרצון שלהן לעבוד ביחד לצד הניסיון והידע שכל אחת מהן צברה במסע בדרכה המקצועית.
שפי מסבירה, כי “סטיילינג תרפי” היא שיטה שפיתחה ד”ר טלי סטולובי בשנת 2015, שיטת טיפול חדשה שמבוססת על מחקרים תיאורטיים שתומכים את הקשר בין הלבוש לבין האישיות, הקשר בין החוץ לפנים, דימוי גוף ודפוסי חשיבה, כאשר הלבוש משמש ככלי עבודה על דימוי גוף בריא, על שינוי דפוסי חשיבה, זהות אישית, תפקוד, והצבת מטרות.
ענת אומרת, כי בשיטת הטיפול, הכלי הטיפולי הוא הבגד, הסטיילינג, המראה החיצוני, אבל לא במובן של סטיילינג בעיצוב אישי, אלא ליווי ועזרה לאישה ונערה, להתחבר לעצמה, להבין את הבחירות שלה, מה היא רוצה לשדר, מה היא רוצה לשנות, לשמר בעצמה, ואיך הבגד שהוא החלק החיצוני מתחבר לתהליכים הפנימיים.
ימי הקורונה הביאו לשינויים בחייהן של שפי וענת שאומרות כי “הסטיילינג תרפי” היווה מבחינתן הזדמנות לעסוק במקצוע העבודה הסוציאלית אבל מהיבט אחר, שונה, מרענן. “הרבה זמן רצינו ללמוד, אבל החלטנו שאנחנו לומדות יחד, וחיכינו האחת לשנייה, ובסופו של דבר הגיעה הקורונה, ולא תכננו, אבל למדנו בקורונה את לימודי “הסטיילינג תרפי” וזה הפך להיות עבור שתינו מפגש של פעמיים בשבוע לאורך כמה חודשים בתוך קבוצה, שתינו יחד, וזה היה סוג של עוגן וקרקע יציבה, בתוך כל המציאות הלא פשוטה, אמרה שפי.
שפי הרדוף כרמי עובדת סוציאלית, מתגוררת בקיבוץ שמיר, אמא לשלושה ילדים, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהמכללה האקדמית “תל חי” ותואר שני מאוניברסיטת חיפה . עם סיום לימודיה החלה בעבודה במועצה אזורית הגליל העליון במחלקת הרווחה בתפקידים של עובדת סוציאלית כוללנית, מדריכה, ומנהלת מחלקת הרווחה במועצה. לאחר 15 שנה במחלקת הרווחה החליטה על שינוי, רצתה יותר חיבור לשטח ולאנשים, והתחילה לעבוד במכללה האקדמית “תל חי” בחוג לעבודה סוציאלית. במשך 6 שנים הייתה אחראית על ההכשרה המעשית של הסטודנטים של שנה ב’ ו- ג’ באקדמיה. במקביל לתפקידה החלה ללמד בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית “תל חי”. לאורך השנים שפי המשיכה בלימודים של נפגעות תקיפה מינית ואונס, לימודי גישור, הורות יחסי הורים וילדים, ואומרת, כי היא אוהבת ללמוד לצד העבודה, ובימים הקרובים מתחילה ללמוד פסיכותרפיה רב – ממדית, שעוסקת בגוף, נפש, ורוח, תחום משותף לשפי וענת. כיום שפי מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית “תל חי”, ובמכללה האקדמית “עמק יזרעאל”, מדריכה עובדים סוציאליים, ובעלת קליניקה שעוסקת בטיפול רגשי ופסיכותרפיה.
ענת מור (51) מתגוררת בקיבוץ עמיר, אמא לשלושה ילדים, עובדת כמעט 23 שנה עם בני נוער על רצף הסיכון בשירות מבחן לנוער אזורי לכל בני הנוער באזור אצבע הגליל. בעלת תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית במכללה האקדמית “תל חי”. תוך כדי העבודה בשירות המבחן האזורי התמחתה בבני נוער בטיפול ובהנחיית קבוצות. מדריכה סטודנטים בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית “תל חי” ובשנים האחרונות מתוך העבודה עם נוער הלכה והתגבשה בה התובנה של החשיבות של העבודה עם ההורים בתהליך עם בני נוער, בטיפול בנוער ולמדה אצל מיכל דליות “סופר נני” הדרכת הורים, והיום היא עובדת עם הורים ומדריכה באופן אישי פרטני בקבוצות, גם בעבודה העיקרית וגם באופן פרטי.
נראה כי החברות בין שתיכן היא עמוקה ולא כל אחד זוכה לחברות טובה וממושכת.
ענת: “28 שנים של חברות שבתוכן חווינו יחד לידות, קבלת תארים, לימודים משותפים, החיים האישיים, התמודדות משותפת, כברת דרך ומסע חיים שאנו חולקות יחד. שתינו יחד הגענו לשלב שגורם לנו לדמוע שאחרון הגוזלים פרח מהקן. ואף בלידה השלישית הגענו לרמת סנכרון ודיוק של ממש ללדת יום אחר יום ולהיות יחד בבית החולים”.
שפי: “מסע שבחלקו המשפחות היו שותפות ובחלקו הגדול הוא מסלול החיים שלנו האחת עם השנייה.
למדתן יחד “סטיילינג תרפי באמצעות הזום בעקבות הקורונה, איך הייתה עבורכן החוויה המשותפת?
ענת: “ההזדמנות ללימודים דרך הזום היא בעיקר ללמוד דברים שבאזור המרכז כבר מוכרים ומקובלים כמו הסטיילינג תרפי שלמדנו יחד. במרכז זה תחום הרבה יותר מפותח ושהתגבשנו בהחלטה ללכת ללמוד היינו בטוחות שאנחנו נוסעות לאזור נתניה והזום אפשר לנו לקרב את הלימודים אלינו”.
אתן חלוצות בצפון עם השיטה של “סטיילינג תרפי”?
שפי: “אנחנו די חלוצות עם השיטה. אנחנו רוצות להביא את הבשורה לצפון ולגליל העליון”.
אני רוצה לקבל טיפול של סטיילינג תרפי, מה התהליך?
שפי: “סטיילינג תרפי הוא שונה מהסטיילינג הרגיל אבל בהחלט יש פה גם סטיילינג. הרעיון “בסטיילנג תרפי”, שהופך אותו לטיפולי, הוא הצורך לחשוף נשים לעולם העיצוב בלי לתת להן כללים ללבוש ויופי, בלי להכתיב להן”.
ענת: ” בתחילה יש תהליך של הכרות ובירור ציפיות, לבדוק למה האישה פנתה, מה המקומות שהיא רוצה לעשות שינוי, לא בהכרח שינוי בלבוש, אלא בחיים האישיים. להתחיל לברר יחד מה החלק של הלבוש אומר, מה אני מראה או מסתירה, שזה קשור גם לדברים הפנימיים שעוברים על האישה. באיזה מקומות היא רוצה לעבור שינויים, בדגש על הרצונות הפנימיים, ולאן היא רוצה להוביל את עצמה, איך השינוי החיצוני יכול לסייע. לאר מכן מתחילים מפגשים, אפשרות למשימות, לעבודה עם קלפים, ותרגילים, והיום במציאות הקורונה גם לא מחייב מפגשים אישיים והפגישות נערכות דרך הזום. כרגע כל המקצועות הטיפוליים עברו לזום שמהווה ברירת מחדל חיובית, אך לא מחליף את הקשר אישי והמגע האישי, אנחנו תמיד מעדיפות מפגש פנים אל פנים, ככל שזה מתאפשר”.
שפי: “יכולות ללמוד “סטיילינג תרפי” יועצות, תזונאיות, נשות חינוך, והן ילבישו על הפלטפורמה שלהן, אנחנו מלבישות על הניסיון הרב השנים שלנו בעבודה הסוציאלית, ולכן מכוונת למקום שהוא יותר תהליכי וטיפולי מצד אחד, ומצד נוסף, יודעות לעשות ליווי קצר מועד, ממוקד, במספר פגישות בודדות”.
איך זה השפיע על החיים שלכן? אתן עושות טיפול גם על עצמכן?
ענת: “התהליך להתבשל לתוך לימודי הסטיילינג תרפי לקח זמן. הלב הלך לשם, אך היו קולות פנימיים ששאלו האם זה טיפול מספיק עמוק, גם כנשים, העבודה על דימוי עצמי ודימוי גוף שגם אנחנו כנשים חוות בתהליכי התבגרות. עשינו סדנה יחד שאפשרה את הדחיפה לקרת העשייה, ובזמן הלימודים התנסינו על עצמנו והיינו מראה האחת לשנייה. וזה יתרון גם בללמוד יחד”.
כעובדות סוציאליות, אחד הכלים המשמעותיים הוא לאפיין מצבו של אדם ממראה, האם זה נולד משם?
ענת: “דווקא הסטיילינג תרפי מביא משהו אחר, בשורה של הפחתת השיפוטיות. מצב של הבנה והערכה פחות במקום השיפוטי והמתייג ששם כותרות”.
שפי: “הסטיילינג תרפי נועד לבחון את מידת שביעות הרצון של אישה מעצמה וזה משהו שרואים בישיבה, ובמבט, עד כמה היא מרגישה טוב עם עצמה. כשאנחנו מבטאות את עצמנו בכל הרמות אז אנחנו מרגישות מחוברות לעצמנו ברמות חזקות, הלבוש והמראה החיצוני הוא מעיד על הלך הרוח , כל דבר שהוא חלק מהביטוי העצמי, כאשר החברה מנסה לא פעם להכניס את כולנו לתוך מסגרות, כמו מה מותר או אסור לאישה ללבוש בגיל מסוים”.
ענת: “הסטיילינג תרפי מיועד ככלי עבודה גם לנערות בגל ההתבגרות, שהיום מתחיל מוקדם. שיטה שמיועדת לנערות ונשים בצמתים שונים של החיים, גיל מעבר, הריון, לידה, שינויים בחיים, אמהות ונערות”.
איך הסביבה מגיבה “לסטיילינג תרפי”?
שפי: “לא תמיד מבינים מיד את הקשר בין הסטיילינג לטיפול, את החיבור. אנחנו מפיצות את הבשורה והיה הרבה עניין סביב שיטת הטיפול החדשה. אישה שהתפתח השיח התחברה לעניין הסטיילינג תרפי”.
ענת: “השינוי שבחיצוניות יבוא אחרי הבירור הפנימי, הפרשנות האישית של כל אישה כלפי עצמה איך אני נעזרת בבגדים ללמוד לקבל את עצמי, אנחנו לא נגיד אם זה מחמיא לה או לא, כי לכל אחת יכולה להיות דעה שונה”.
מסר מכן לנשים שישמעו על שיטת הסטיילינג תרפי לראשונה?
ענת: “הסטיילינג תרפי מתחבר לנושא של העצמה נשית, ככל שאני מכירה יותר נשים, אמהות ונערות, אני רואה שלכולנו מערכת של ציפיות, ורצון להצלחה בין כל המשימות היומיות. בעיניי “סטיילינג תרפי” הינו כלי שיכול לעזור בלהתחבר לעצמך, להעצים ולקבל את עצמך, לממש את עצמינו ברב התחומים. משהו שנוגע עמוק בכל אחת ואחד ואפשר לעשות איתו עבודה”.
שפי: “סטיילינג תרפי נועד כדי לשחרר אותנו מהניסיונות של מוסכמות ואידאלים עד רמה של אמירה של “תסבלי בשביל להיות יפה”, ללכת למקום של ההבנה, כי המטרה היא לא לתקן ולהסתיר, אלא לעזור למצוא דרך יצירתית, משמחת, ונעימה, לבטא את עצמך דרך הבגדים, ולדעת שהיצירתיות, הגמישות המחשבתית, והפתיחות לחוויות אחרות בלבוש ובסטיילינג מאוד מקרינה על פתיחות וגמישות בתחומים אחרים ולהפך. אפשר להתחיל מהפנים אל החוץ ולאחר מכן מהחוץ אל הפנים, כל עוד יש תהליך של התבוננות והבנה, רצון ומוטיבציה של האישה להיות בתוך תהליך, תנועה ושינוי”.
